אם הקבוצות » חיי הקבוצה » מלחמת הקוממיות ולאחריה » ציוני דרך

כאשר התגבשו העקרונות לחיים בקבוצה, ולימים הפכו להיות יסודותיה של "ההתיישבות העובדת", נמצאו חברים, במיוחד זוגות נשואים, שהסתייגו מן השיתוף הכולל הם חפשו דרך להקים כפר שיתופי המשלב משק משפחתי-אינדיבידואלי עם יסודות שיתופיים אמיצים. על רקע זה עזבו את דגניה מספר חברים, ויחד עם חברים מקיבוצים אחרים הקימו בשנת 1921 את שני מושבי העובדים הראשונים: נהלל וכפר יחזקאל. בין מקימי נהלל היו דבורה ושמואל דיין, סוניה וישראל בלוך, יוסף אלקין ואברהם גרינשפון.

שמואל ודבורה דיין הלכו מדגניה להקים את דגניה ב'. מדגניה ב' עברו להקים את נהלל.

בשנת 1922 נוסדה אמירות עמק הירדן. במקביל עוצב הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל ובין המנדט הצרפתי בסוריה אז נפלה ההכרעה בדבר גורל עמק הירדן – נגב כנרות, זה הנמצא ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, עמק הירדן הפך לחלק מן השטח של המנדט הבריטי.

בעקבות דגניה א' הוקמו קיבוצים נוספים בעמק הירדן.

תרומתה המיוחדת של דגניה א' היתה בהיותה כור היתוך לעיצובן של קבוצות הכשרה רבות מן הגולה וגם מארץ ישראל. אותן קבוצות, לאחר הכשרה בדגניה הקימו קיבוצים רבים בכל אזורי הארץ.

בראשית הדרך עיבדה דגניה את כל 3,000 הדונמים שנרכשו ממזרח לירדן, וכאשר התרחבה ההתיישבות בעמק נותרה דגניה עם משבצת קרקע בגודל של כ-1,500 דונם, מעט מאוד בהשוואה לכל קנה מידה ארצי.

במקביל לעשייה בשדה ובגן הוקם בדגניה בשנת 1935 "בית גורדון". בבית זה הונח היסוד ללימוד ולעיון במדעי הטבע והחקלאות, והוא נפתח לשימוש הרחב ב-1941.

האכלת תרנגולות - החצר הישנה	החצר הישנה - 1934

המשך לדף הבא »