אם הקבוצות » חיי הקבוצה » מלחמת הקוממיות ולאחריה » ציוני דרך

דגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, נוסדה בשנת תרע"א, 1910.

מחשבות על התישבות שיתופית וקומונות רחפו בחללו של עולם בתקופה זו, של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. השם "קבוצה" נשמע בפעם הראשונה בחוות כנרת שנוסדה ע"י המשרד הא"י בהנהלתו דל ד"ר ארתור רופין ב-1909.

אום ג'וני - בין הצריף לחושה ביום חג 1911

בחווה זו נבטו רעיונות ואידיאות חברתיות שונות של תנועת הפועלים. דרך חוה זו עברו פועלים בני העליה השנייה וקבוצות הכשרה רבות, עד להקמתה של מדינת ישראל.

אחת הקבוצות האלה היתה קבוצה קטנה של יוצאי רומני שברוסיה הלבנה שיצאו מן החווה לעבודות "כבוש", ב-3000 הדונמים שנרכשו ב-1900 ע"י הקק"ל ממזרח לירדן. בשטח זה נמצא הכפר אום ג'וני (שנזכר במשנה בשם כפר גון או כפר אגין).

אחד מחברי קבוצה זו שהיתה ידועה כקומונה הרומנאית (כלומר מרומני) היה יוסף בוסל. בחוות כנרת החל בוסל לרקום את חלום הקבוצה. בשלב מסוים עזבו בוסל וחבריו את חוות כנרת והלכו לחדרה. כשחזרה הקומונה לעמק הירדן והתיישבה באום ג'וני היה בוסל מאנשיה המרכזיים.

בשלהי שנת 1910 חצו אנשי הקומונה החדרתית (על שם חדרה בה התגבש רעיון הקבוצה) את הירדן בשליחות המשרד הארץ ישראלי, שהיה בהנהלת ד"ר ארתור רופין, ועלו על אדמות אום-ג'וני, שמדרום לים כנרת.

חציית הירדן - קיץ 1913	החושה באום ג'וני - יוסף ברץ

וכך כתבו הראשונים:

"בכ"ה תשרי תרע"א, 28 באוקטובר 1910, באנו עשרה חברים ושתי חברות לאום-ג'וני... ניגשנו להקים ישוב עצמאי של פועלים עבריים, על אדמת הלאום. ישוב שיתופי ללא מנצלים ומנוצלים – קומונה!"

חברי הקומונה החדרתית היו: תנחום תנפילוב, ישראל בלוך, יוסף אלקין, שרה מלכין, יוסף ברץ, מרים אוסטרובסקי-ברץ, יוסף בוסל, צבי יהודה זלצמן, חיים צודיקוב, יהושע אקר, אהרון יוסילביץ וירוחם קליבנוב . אליהם הצטרפו בשלב מאוחר יותר : יצחק בן-יעקב, שמואל דיין, אברם גרינשפון, יעקב ברקוביץ .

הרצון להחיות את העם בארץ ישראל כעם עובד החוזר אל הטבע ואל עבודת האדמה, החי מיגיע כפיו ללא מנצלים ומנוצלים, הביא אותם לידי ההכרה שרק בדרך השיתוף ניתן להגשים חזון זה.

הקומונה החדרתית	חצר ראשונים בהקמה 1912

• דגניה שוכנת בדרום הכנרת, בעמק הירדן, במקום מוצא הירדן מהכנרת.
• מסילת הרכבת חיפה-צמח-דמשק חוצה את שולי השטח בגבול המזרחי, ליד העיירה הערבית צמח.
• הכנרת בחלקה הדרומי והירדן, היוצא ממנה בדרכו לים המלח, הם הגבול הצפוני של אותו שטח.
• בי"ב אב תרע"א כתב יוסף בוסל, שהיה איש מרכזי בקבוצה למנהל המשרד הארץ-ישראלי, הד"ר א' רופין.
• "א.נ., בזה אנו מודיעים לכבודו כי קראנו שם מושבתנו החדשה "דגניה", על שם חמשת מיני הדגנים הגדלים אצלנו (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, תירס וסורגום). השם התקבל ומיד התפרסם בישוב כולו.
• באחד מימי סיוון תרע"ב, יוני 1912, בימי הקציר, בין פסח לשבועות, עברה הקבוצה מן החושות באום-ג'וני לחצר שליד מוצא הירדן מן הכנרת – באב-אל-תום-דגניה של היום.
• בשנות ה-80 שופצה החצר על שני בנייניה ושאר מבניה. המבנים משמשים כיום כמקום התכנסות, מועדון, ספרייה, חדר עיון, מוזיאון וחדר זיכרון , ארכיון ומוסדות הנהלת היישוב.
• ושם ניתן למקום: חצר ראשונים.

שומר בחצר (1914) - נחום סנה	חצר ראשונים בהקמה 1912

המשך לדף הבא »